פסק-דין בתיק ת"ק 49663-07-11

1.         א.         התובעת 1 (להלן:"התובעת") רכשה ביום 25.3.11 חליפה, אשר הייתה אמורה לשמש אותה לחתונת בתה ושילמה בעד החליפה סך של 1,964 ש"ח.

יומיים לאחר רכישת החליפה, הגיעה התובעת אל מקום עסקה של הנתבעת וביקשה להחזיר החליפה.

בעלת החנות, הגב' רחל סתוי (להלן:"גב' סתוי") הסכימה לקבל חזרה את החליפה וליתן לתובעת זיכוי, אך התובעת עמדה על כך, שעל גב' סתוי להחזיר לה את כספה ולא זיכוי.

ב.         הנתבעת, באמצעות גב' סתוי, הגישה כתב הגנה בו נטען, שבעת שהתובעת ביקשה להחזיר החליפה, היא הייתה מקומטת, ללא תווית והייתה מבושמת בריח של זיעה ולמרות זאת, תוך התחשבות בתובעת, החליטה גב' סתוי להעניק לה זיכוי המזכה את התובעת לרכוש בגד אחר בחנות הנתבעת.

לכן, מאחר והתובעת התנגדה לקבל הזיכוי - סבורה גב' סתוי שיש לדחות את תביעת התובעת.

2.         לאחר שבחנתי את הנסיבות, העובדות ואת טענות הצדדים, נראה לי - עם כל הכבוד לכ"א מהצדדים- שתביעה זו כלל לא הייתה צריכה להגיע לבית המשפט, שכן הצדדים יכלו למנוע מעצמם ומבית המשפט את בזבוז הזמן ולהגיע להסדר מתקבל על הדעת מחוץ לכותלי בית המשפט.

אך משהגיע העניין לבית המשפט, על בית המשפט להתייחס לעובדות, כפי שהועלו על ידי הצדדים ובהתאם לכך, הנני להחליט כדלקמן:

א.         לאחר הגשת התביעה המקורית, ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה על ידי צירוף בתה - הגב' עדי סגל -  כתובעת נוספת לכתב התביעה (להלן:"גב' סגל"), ברם כבר במהלך הדיון התברר לבית המשפט, שאין יריבות ישירה כלשהי בין הנתבעת ובין גב' סגל, שכן כל תפקידה של גב' סגל הצטמצם בכך, שהיא הייתה בחנות יחד עם התובעת בעת שזו רכשה את החליפה.

החליפה עצמה לא נרכשה על ידי גב' סגל, היא לא שילמה בעדה ולכן, אין לה כל קשר ישיר עם הנתבעת ולא היה מקום כלל לצרפה לכתב התביעה.

לכן, נמחקת הגב' עדי סגל מכתב התביעה כתובעת נוספת.

ב.         אין חולק בין הצדדים, שהתובעת אכן רכשה חליפה ביום 25.3.11 בסכום של
1,964 ש"ח, אין חולק, שכעבור יומיים חזר בעלה של התובעת עם הבגד ודרש להחזירו ולקבל החזר כספי (ראה גם סעיף 4 לכתב ההגנה של הנתבעת),  ואין גם חולק בכך, שגב' סתוי הייתה מוכנה לקבל חזרה החליפה - למרות הטענות שהיו לה כלפי מצב החליפה בעת החזרתה- ואף נתנה לתובעת זיכוי על הסכום ששילמה. (ראה
הזיכוי מיום 25.3.11, אשר צורף לכתב התביעה).

בסופו של יום, החליפה אכן הוחזרה כבר לנתבעת, אך נותרה עדיין המחלוקת אם יש להשיב לתובעת את הסכום במזומן או שיש להסתפק בתלוש הזיכוי שנמסר לתובעת.

            ג.          א)        הנתבעת לא הוכיחה טענת השימוש בחליפה, או ריח של זיעה. הנתבעת לא הוכיחה, שהחליפה הרלוונטית לא נמדדה על ידי מאן דהוא אחר - עוד קודם רכישתה על ידי התובעת וגם אם טוענת הנתבעת, שהחליפה הוחזרה מקומטת, אין כל ראיה על מצבה הקודם - בעת רכישתה על ידי התובעת.

מכל מקום, לאור מטרת רכישת החליפה על ידי התובעת - חתונת בתה - והיות והחליפה  הוחזרה לאחר יומיים ועוד בטרם התקיימה החתונה, לא נראה לבית המשפט שתוך יומיים אלה עשתה התובעת שימוש כלשהו בחליפה נשוא כתב התביעה. (יש להניח, שחליפה בסכום כזה, אשר נרכשה למטרה מסוימת- לא תשמש בגד יום יומי).

ב)         גב' סתוי טענה בבית המשפט על יחסיה אל הלקוחות הנכנסים לחנותה ובעלה מר אלי סתוי אף הוסיף על כך וגם הדגיש את הנזקים הנגרמים לחנות עקב החזרת מוצרים והוא מלין על עצם חקיקת החוק המאפשר כך להחזיר מוצרים, מבלי להתחשב בפגיעה בפרנסת בעלי החנויות.

אין בפסק דין זה, חלילה, להטיל דופי בטיב השירות הניתן על ידי גב' סתוי או מנציגיה באותה חנות, ברם כאשר הביטול נעשה במסגרת החוק - עליה להתגמש ולילך על פי הוראות החוק - גם אם הדברים גורמים אי נוחות,